יציל אלפיים ( 1 998) בע"מ נ' נוה יותן אחזקות בע"מ ואח'

פסק דין

התובעת, הגישה תביעה על סך 12,418 ₪ נגד הנתבעים, בגין עסקת ניכיון של שובר כרטיס אשראי, שביצעה התובעת עבור הנתבעים.

התובעת טוענת כי הנתבעים ניהלו עסק של יבוא ושיווק רהיטים. הנתבעת חתמה ביום 29.1.01, על הסכם לביצוע ניכיון שוברי כרטיסי אשראי באמצעות התובעת. הנתבע ערב להתחייבויות הנתבעת לפי ההסכם. התובעת טוענת כי ביום 3.7.02, העבירה הנתבעת לתובעת שובר עסקה ב-12 תשלומים בסך של 13,600 ₪, אשר נחתם על ידי לקוח שלה, שהחזיק כרטיס אשראי של חברת ישראכרט. התובעת ניכתה את השובר והעבירה לנתבעת את תמורתו, בניכוי עמלה מוסכמת. לאחר ביצוע העסקה, הודיע בעל הכרטיס על ביטול העסקה. חברת האשראי ביטלה את העסקה. בעקבות כך, לא קיבלה התובעת את תמורת השובר מחברת האשראי. לפי ההסכם של הנתבעת עם התובעת, בכל מקרה של אי פירעון תשלום כלשהו על ידי הלקוח או חברת ישראכרט, מכל סיבה שהיא, מחויבת הנתבעת להשיב לתובעת את מלוא הסכום ששולם לנתבעת על ידי התובעת בגין העסקה. התובעת טוענת כי היא שימשה כגורם מתווך בלבד וכי על הנתבעת להפנות את טענותיה כנגד חברת האשראי ו/או כנגד הלקוח.

לנתבעים טענות קשות כנגד התובעת במישור הדיוני, בשל אי פירוט התביעה כדבעי, הגשתה בשיהוי ניכר ותוך גרימת נזק ראייתי ונזק כספי לנתבעים, כמו גם טענות לגבי אי המצאת מסמכים רלוונטיים במשך זמן רב ואי המצאה, עד היום, של מכתב התובעת אל חברת האשראי, שמוזכר במכתב חברת האשראי מיום 6.9.04. הנתבעים טוענים כי העסקה יצאה לפועל והלקוח קיבל את כל הסחורה. הלקוח פנה לבטל את העסקה רק ביום 28.11.03, כשנה וחמישה חודשים לאחר ביצועה. התובעת התרשלה בהתנהלותה מול חברת האשראי, שעה שבין היתר, הודיעה בזמנו לחברת האשראי, כי זו יכולה לפעול לפי שיקול דעתה לגבי ביטול העסקה, מבלי שקיבלה את תגובת הנתבעים. הנתבעים טוענים כי יש לראות בתובעת, כמי שתרמה בהתנהלותה להפרת ההסכם הנטענת. הנתבעים זכאים לקזז את הנזק שנגרם להם, השווה לסכום העסקה וזאת שעה שנוכח השיהוי הניכר בהגשת התביעה ובפנייה אל הנתבעים בקשר לעסקה, כבר חלה התיישנות על כל תביעה שהייתה אפשרית מצד הנתבעים כנגד הלקוח או כנגד חברת האשראי. הנתבעים טוענים כי משגרמה התובעת לאי מילוי החיוב הנערב, מופטר הנתבע 2 מערבותו.

בישיבה המקדמית של יום 31.1.10, הצדדים הסכימו שבית המשפט יפסוק בדרך של פשרה, על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984, ללא נימוקים.

במסגרת סיכומי התשובה של התובעת, נטען כי הנתבעת בסיכומיה, הרחיבה חזית והעלתה טענות חדשות שלא בא זכרן בהתנגדות. לאחר שעיינתי בחומר, סבורני כי לא קיימת הרחבת חזית ממשית, אם בכלל, בטיעוני הנתבעים. הטענות שנזכרות בסעיף 1 לסיכומי התשובה, הנן רובן ככולן טענות משפטיות שהבסיס העובדתי להן, קיים בתצהירי הנתבע שתמכו בהתנגדות.

לאחר שעיינתי, אפוא, בחומר שלפני והתרשמתי מטענות הצדדים, החלטתי לחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת, 9,000 ₪, תוך 30 יום מהמצאת פסק הדין לנתבעים. לא ישולם הסכום במועד, ישא הוא ריבית כמפורט בסעיף 12 ב' לתביעה, מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל. כמו כן, ישלמו הנתבעים לתובעת את הוצאות המשפט ובנוסף, שכר טרחת עו"ד בסך של 900 ₪ + מע"מ.

ניתן היום, י"ט אייר תש"ע, 03 מאי 2010, בלשכתי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: